פסק-דין בתיק בג"ץ 2401/11

השופט ח' מלצר:

1.             בפנינו עתירה שעניינה במינויו של רב עיר לאור יהודה. העתירה הוגשה ימים אחדים לפני המועד לבחירת רב עיר, שנקבע ליום כ"ה אדר ב' תשע"א (31.03.2011). בקשה לצו ביניים שהגישו העותרים - נדחתה, והבחירות נערכו כסדרן. בסיומן נבחר המשיב 5 כרב עיר, אף שבהסכמת המשיבים 3-1 (להלן יחד: המדינה), לא פורסם דבר בחירתו ברשומות. העותרים טוענים לפגמים שונים בהליך הבחירה, וקוראים לתיקונם, תוך עריכת בחירות חדשות לתפקיד.

           מאז הגשת העתירה הצדדים הרבו בנתונים ובהגשת כתבי בית דין ובקשות ונחלקו כמעט בכל נושא ונושא. לפיכך אנסה להציג להלן רק את הרקע והעובדות הרלבנטיים להכרעה הסופית.

התשתית הנורמטיבית והעובדתית

2.             רב עיר בישראל נבחר ומתמנה לכהונתו בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן: החוק) והתקנות שהותקנו מכוחו, שעיקריות בהן כיום הן: תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז-2007 (להלן: התקנות). המינוי הוא עד לגיל 70, וניתן בנסיבות מסוימות אף להאריך את המינוי (ראו: תקנה 19(א)(1) לתקנות).

3.             ועדת בחירות בת ששה חברים, שהשר לשירותי דת (שהינו הממונה על ביצוע החוק) - הוא הממנה אותה (תקנה 7 לתקנות), אחראית לניהול הליכי הבחירות.

           הבחירה ברב העיר נעשית על-ידי אסיפה בוחרת, שמספר חבריה נגזר ממספר תושבי העיר (במקרה של עירית אור יהודה - 16 חברים מכח תקנה 8(א) לתקנות). רבע מחברי האסיפה ממונים על ידי המועצה המקומית, רבע - בידי המועצה הדתית, והחצי הנותר הם נציגים של בתי הכנסת השונים בעיר, המאוגדים כעמותות, אשר ועדת הבחירות קובעת אותם בהתאם לאמות מידה שונות - הכל בהתאם להליכים המפורטים בתקנות 12-10 לתקנות. לשיטת העותרים, במקרה של מינוי נציגי אסיפת הבחירות לרב העיר אור יהודה, נפלו פגמים במינוי כל אחת ואחת משלוש קבוצות הנציגים הנ"ל.

4.             אביהם של העותר מס' 1 (להלן: העותר) ושל המשיב מס' 4 - הרב דוד ברהום זצ"ל שימש שנים ארוכות כרב העיר אור יהודה. הוא נפטר באופן פתאומי בשנת 2008 בעת שיעור תורה שמסר בבית הכנסת (בשבת פרשת "קדושים"). באופן טבעי משפחת הרב ורבים ממוקיריו ביקשו כי בנו בכורו של הרב - המשיב 4, שאף הוא רב שהיה זכאי לתעודת כשירות לכהן כרב עיר, יבוא במקום אביו ונעשו פניות שונות למשיבים בענין זה. דא עקא, שבחירת רב עיר נעשית כיום, כאמור, על פי התקנות ולא מכוח ירושת אבות. לפיכך בחודש יוני 2010 מינה השר לשירותי דת ועדת בחירות לבחירת רב עיר. זו פנתה בתאריך 6.7.2011 במכתב לבתי הכנסת בעיר על מנת שיירשמו כעמותות, שזהו תנאי סף הכרחי לבחירת נציגים כחברים באסיפה הבוחרת (כאמור בתקנה 12 לתקנות). תריסר בתי כנסת נרשמו כעמותות כאמור. בשים לב לכך שהבחירה של בתי הכנסת הרשאים לשלוח נציגים לאסיפה הבוחרת צריכה היתה להיעשות בהתאם לקריטריונים שונים (מספר מתפללים וכו'), הנזכרים בתקנה 12 לתקנות, נתבקשו גבאי בתי הכנסת למלא תצהיר, הכולל פרטים שונים אודות בית הכנסת שלהם. שמונה גבאים (כמספר בתי הכנסת הכשירים לשלוח נציגים לאסיפה) עשו כן. בנסיבות אלה "נבחרו" אותם בתי כנסת למנות כל אחד נציג לאסיפה. אחד מבתי הכנסת נמנע מלבחור נציג כאמור, ולפיכך ועדת הבחירות איפשרה לבית הכנסת הגדול מבין הנותרים לבחור נציג שני מטעמו.

5.             אשר להליך בחירת נציגי המועצה המקומית ונציגי המועצה הדתית יש להוסיף ולהבהיר:

            בהתאם לתקנה 10 לתקנות, המועצה המקומית אמורה לקבוע את הסיעות שייוצגו באסיפה הבוחרת ואת מכסת הנציגים לכל סיעה, באופן המשקף את יחסי הכוחות במועצה המקומית, והסיעות שנקבעו כאמור - צריכות לבחור את נציגיהן לאסיפה הבוחרת.

           במקרה דנן לא נערך הליך דו-שלבי כנזכר, אלא שהמועצה המקומית החליטה בישיבתה מתאריך 14.10.2010 על מינוי ארבעה נציגים, כולם חברי מועצה, שניים מהם - אף חברי ועדת הבחירות (עו"ד עוזי אהרון, נציג סיעת ש"ס, ומר טל אשכנזי, נציג סיעת כן, שהיתה הסיעה הגדולה במועצה).

           אשר לבחירת נציגי המועצה הדתית: זו אמורה להיערך רק לאחר מינוי נציגי המועצה המקומית, וזאת: "באופן שיעניק ייצוג לסיעות שלא יוצגו כפי חלקן היחסי במועצת הרשות המקומית, או לא יוצגו כלל, על ידי מועצת הרשות המקומית" (תקנה 11 לתקנות). ברם מינוי הנציגים נערך עוד בתאריך 8.8.2010, לטענת בא-כוח המדינה - מן הטעם שהמועצה המקומית בוששה לבחור את נציגיה, ואילולא היתה המועצה הדתית ממהרת לבחור את נציגיה שלה לאסיפה הבוחרת - היה יכול השר לשירותי דת למנות נציגים תחתיה (ראו: תקנה 11 לתקנות). בין ארבעת נציגי המועצה הדתית נבחר חבר שלישי במספר שהיה גם הוא חבר ועדת הבחירות, מר דני שמואל.

6.             בתאריך 12.1.2011 החליטה ועדת הבחירות לרב העיר כי מועד עריכת הבחירות יהא יום 31.3.2011, והודעה על כך פורסמה כדין.

7.             בתאריך 6.3.2011 פנה העותר 1 במכתב שהוגדר כ"קד"ם בג"צ" לשר לשירותי דת ולגורמים נוספים. העותר 1, הינו כאמור בנו של הרב דוד ברהוםזצ"ל, ואחיו של המשיב 4, אשר היה גם הוא בין המתמודדים על תפקיד רב העיר החדש. במכתבו טען העותר 1 כי גורמים שונים שלחו ידם בהליך בחירת רב העיר באופן בלתי הולם, ופעלו ליצור הרכב לאסיפה הבוחרת שיביא לבחירתו של "מועמד מוצנח", והכוונה היא למשיב 5, הרב ציון כהן. העותר 1 הלין, בין היתר, על החברות הכפולה של שלושה מן החברים בוועדת הבחירות אף באסיפה הבוחרת; על ניגוד עניינים נטען של עו"ד עוזי אהרון כמי שנמנה עם חברי ועדת הבחירות, אשר נפגם בכך שאישר את תצהירי ההתאגדות כעמותות של כמה מבתי הכנסת בעיר, ומקורב (לפי הטענה) לאחד מבתי הכנסת הנבחרים; על כך שנציגי המועצה הדתית נבחרו קודם לנציגי המועצה המקומית. לבסוף הוא גרס שבתי כנסת שונים לא היו ערים להליך, וטען עוד שבתי הכנסת ששלחו חברים לאסיפה הבוחרת - אינם מייצגים בהתאם לאמות המידה שנקבעו בתקנה 12 לתקנות.

8.             טענות העותר הנ"ל נדחו במכתבו של המשיב 1 מתאריך 16.3.2011. תשובה זו לא הניחה את דעת העותר 1. הוא פנה  איפוא ל"דין תורה" לבתי דין רבניים פרטיים וביקש כי אלה יוציאו צווי מניעה כנגד כל מי שנטלו חלק בהליך הבחירה, זאת, בין היתר, בהתבסס על הטענה שהמועמדים האחרים (מלבד אחיו של העותר 1 - המשיב 4) - "משיגים" את זכותו של משיב 4 להיבחר כממשיכו של אביו ז"ל. העותר לא גילה מלכתחילה בעתירתו את דבר פנייתו לגופים הרבניים הנ"ל ואולם בדיעבד, כאשר הנושא אוזכר בתגובות של חלק מן המשיבים, הוא מסר שהוצא שם, לבקשתו, צו מניעה זמני, ומשזה לא כובד - התיר לו, לדבריו, אחד מבתי הדין הפרטיים הנ"ל לפנות ל"ערכאות" ולהגיש את העתירה שבפנינו. זו הוגשה על ידי העותר ארבעה ימים בלבד לפני המועד לעריכת הבחירות לרב העיר, ואליה הצטרפו גם: העותרים  4-2, שהיו חברי סיעות במועצת העיר והעותרים 14-5, שהם גבאי בתי כנסת שונים באור יהודה. בהמשך ההליך ביקשו העותרים 2 ו-3 להמחק מן העתירה ואילו העותר 15, שהוא חבר המועצה הדתית הצטרף אליה כעותר. יצוין כאן עוד כי בעתירה לא צורפו כמשיבים: מועצת העיר אור יהודה והמועצה הדתית שלה וגורמים רלבנטיים נוספים, אף שהועלו כנגדם טענות וצירופם נדרש. לכאורה די היה בכך כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (עיינו: בג"צ 828/90 סיעת הליכוד נ' מועצת עירית חיפה, פ"ד מ"ה (1), 506 (1991); בג"צ 151/11 המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועימנואל רקמן נ' שר המשפטים (24.12.2011).

9.             בגדרי העתירה הגישו העותרים בקשות לצו ביניים, שיאסור על קיום הבחירות לרב עיר, לחלופין - לצו שיאסור על פתיחת מעטפות ההצבעה, ולחלופי חלופין - לצו שימנע את כניסת רב העיר לתפקידו וכן כי דבר בחירתו לא יפורסם ברשומות. המשיבים התנגדו למתן הצוים המבוקשים, נוכח עיתוי העלאת הדרישה של העותרים, אף כי נציגי המדינה לא התנגדו לעיכוב בפרסום של הרב הנבחר ברשומות, תוך הדגשה כי פרסום זה ממילא איננו קונסטיטוטיבי. בית משפט זה (מפי השופטת א' חיות) מצא כי אין מקום למתן צו ביניים.

           בבחירות נבחר הרב ציון כהן, המשיב 5, שזכה ב-11 מקולות הבוחרים. הרב יעקב ישראל ברהום, המשיב 4, זכה בשלושה קולות, ומועמד נוסף זכה בשני הקולות הנותרים. קיום הבחירות לא הביא את מרבית העותרים לסגת מדרישותיהם בעתירה, אף שהעותרים 3-2 ביקשו כאמור שניהם להימחק מן העתירה.

10.          אל מול טענות העותרים לפגמים שונים בהליך הבחירה של נציגי האסיפה הבוחרת, גרסה המדינה בתשובתה כי טענות אלו הועלו בשיהוי מאיין, ואין בהן אף ממש לגופן. אשר לכפל החברות בוועדה הבוחרת ובאסיפה הבוחרת המדינה סבורה כי אין איסור על כך בתקנות, ואין חשש לניגוד עניינים במילוי שני התפקידים, לא כלל ולא במקרה דנן. עם זאת, הובהר כי "למען הזהירות" מתעתד נציג המשרד לשירותי דת, המכהן כמשקיף בועדות לבחירות רבני עיר, כי מכאן ואילך - לא ימונה חבר ועדת הבחירות גם לחברות באסיפה הבוחרת. היפוך סדר הבחירה של הנציגים מטעם המועצה המקומית והמועצה הדתית הוסבר, כאמור, בחשש פן איחור בבחירת נציגי המועצה הדתית היה מביא להפקעת הבחירה מידיה, כאשר לגוף הדברים גורסת המדינה כי ממילא ניתן לסיעות השונות במועצה המקומית ייצוג הולם. אשר לבחירת נציגי בתי הכנסת טוענת המדינה כי כל בתי הכנסת בעיר קיבלו הודעות מוועדת הבחירות, אולם רק שמונה מבין בתי הכנסת שהתאגדו כעמותה, מסרו פרטים אודות המתפללים בהן, ויכולים היו לבחור נציגים לאסיפה הבוחרת, כך שאין רלבנטיות לטענת העותרים אודות ייצוג בלתי הולם של בתי הכנסת, או בחירה בהם לפי אמות מידה שאינן עולות בקנה אחד עם הנדרש בתקנות. יתר על כן המדינה מדגישה כי אף בית כנסת, או עמותה  מלבד אלה ששלחו נציגים לאסיפה הבוחרת - לא הצטרפו לעתירה.

11.          העותרים, בתגובה נוספת שהגישו, העלו שלל טענות חדשות אודות מסעות לחצים פסולים על חברי מועצה, "דילים" פוליטיים, שנערכו, לדבריהם, בין סיעת ש"ס לבין הקואליציה במועצת אור יהודה, מהלכים שנועדו להבטיח שבתי הכנסת ה"מועדפים" על נציג סיעת ש"ס, עו"ד עוזי אהרון, הם אלו שימצו את זכותם להשתתף בהליך הבחירה. כן הם גרסו שהופעל לחץ על העותרים 3-2 למחוק את שמם מן העתירה, ועוד טענות ממין זה. לבסוף הם קבלו על מעורבות לא ראויה, לשיטתם, של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהליך - לטובת המשיב מס' 5. המשיב 4 הדגיש עם זאת מצידו כי אין בפיו ביקורת על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביחס להכרעתו והמלצתו כי ראוי שייבחר המשיב 5.